נעים מאוד
אני בצלאל טליה,

גדלתי בחווה בדרום הר חברון להורים שעשו עליה מדרום אפריקה, והחליטו להקים חווה בארץ ישראל למרות כל הקשיים הבטחוניים, הפיזיים והמנטליים. בלי מים בלי חשמל.

יחד הם הקימו משפחה והגשימו את החלום הגדול שלהם, ליישב את אדמת הארץ.

״אומרים שאדם שיש לו איזה למה, יכול לשאת כל איך״ הם לא וויתרו לא משנה כמה האתגרים שעמדו בפניהם היו גדולים, מורכבים ומתישים. 

בעודי נער אבי עבר תאונת עבודה ונהרג. 
המשבר הזה הוביל את אחי ואותי להבין שהמלחמה על אדמת ארץ ישראל, והמשך ההתיישבות אותה הורי התחילו, היא בראש סדר העדיפויות שלנו, גם אם זה אומר לוותר על חלומות אחרים שהיו לנו ולהקים חלום חדש.